פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

yullia – הילדה שנמלטה מנישואין הקדישה את חייה לחתונות

הילדה שנמלטה מנישואין הקדישה את חייה לחתונות

בגיל 17 עזבה יוליה מלכובה-גל את משפחתה השמרנית באוזבקיסטאן.
היום היא מנהלת אימפריית יופי לכלות
את הסיפור הזה כדאי להתחיל ב"הפי אנד": יוליה התחתנה, והיא בהיריון בחודש השמיני. למעשה, ציר חייה בעשר השנים האחרונות של יוליה מלכובה-גל, אלילת הפדיקור-מניקור של הסצנה התל אביבית, נע באופן קוסמי סביב מוקדי החתונה.

זה התחיל לפני 11 שנה – כשיוליה הייתה בת 17 בלבד היא עלתה לבדה ארצה מאוזבקיסטאן לאחר שמרדה בחיים שהועידו לה שם בני משפחתה, שעיקרם נישואין בגיל צעיר ודבקות בתפקיד המסורתי של אם המשפחה. לאחר מכן התחתנה, אך עזבה לאחר חודש וחצי. הסיפור מסתיים בנישואים מאושרים לאהבת חייה לפני פחות משנה. "התחתנתי עם 100 אורחים בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בחתונה מרגשת, אבל בשתיים עשרה בלילה כבר הייתי במיטה", היא מספרת.

הקרשנדו התלול הזה בחיי האהבה והזוגיות מקביל גם לנסיקה המטאורית בצד העסקי, שנראית כיום כפורטיסימו נוקב: מי שהחלה לעבוד בניקיון בתים בתור נערה לאחר עלייתה, ובהמשך עבדה כפדיקוריסטית בחדרון ששכרה ברחוב ירמיהו (העיסוק בטיפוח, אגב, עבר בתורשה במשפחה – אמה של יוליה, אסתר, שעובדת היום יחד עמה, עבדה בסלון נשים נודע באוזבקיסטאן), חולשת היום על רשת של שלושה סניפים תל אביביים ("יוליה ספא אקספרס").

מעבר לפדיקור

ההרגשה בכניסה לסלון הטיפוח שלה בדיזנגוף היא כמו קפיצה לממד אחר, שמעבר לפדיקור, פרנץ', או גבות-שחי-שפם. מדובר בשילוב טרנס אטלנטי, שאולי ראוי להגדירו בפשטות "פינוק". תל אביב, באספקלריית הסלון, נראית כמו שילוב חוצה יבשות: מגזיני אופנה ניו יורקיים, סטנדרט טיפוח מזרח אירופי ודילוג קליל בין שלוש שפות: עברית, רוסית ואנגלית.

ובתוך האווירה הזו – חצי רגועות חצי לחוצות ומתוקתקות – מגיחות להן הכלות של קיץ 2010. "יש מספיק דברים לטיפוח העצמי", מסכמת בתמציתיות קולעת את מסע ההכנות של החודשים האחרונים מירב גילהר-גת, בת 27.5, שהתחתנה אתמול ובאה ליוליה לעשות פדיקור-מניקור. תספורת, צבע, תסרוקת ואיפור ניסיון, מסכה ודיאטה הן חלק מפק"ל הכלות הקבוע, שעושה רושם שלא ממש משתנה עם השנים, אולי קצת משתכלל. עם זאת, גילהר-גת, שהתחתנה בחתונה רפורמית, חושפת גם כמה מגמות מרעננות לקיץ 2010: "הכנו חופת טלאים. קנינו את בד החופה, גזרנו וחילקנו לחברים ולמשפחה. כל אחד קישט כמו שהוא חושב לנכון. הכול נתפר בחזרה ויש לנו חופה מדהימה ומרגשת. היא צבעונית, כתובות עליה ברכות ויש עליה ציורים". גם בענייני האוכל, מתחילה להסתמן שבירה בתפריט המשמים-ים תיכוני: "יהיה סושי ודים סאם, אבל יהיה גם קבב וטאבון, כי צריך לרצות את כולם. יש עכשיו טרנד שמאוד משקיעים במאנצ'יז ובמלוחים – קנינו מיליון סוכריות גומי ומלוחים ליד הוויסקי" היא אומרת.

כלה נוספת שפגשנו במקום, מלווה בחברותיה, היא קטיה סטריוקוב-קורין, שמגדירה את החתונה שלה כ"חתונה בטאץ' אישי". "אנחנו עושים חתונה של יומיים עם לינה משותפת עם מזרנים ובאוהלים. יש כאלה שלוקחים צימרים", היא מסבירה. בין המגמות המרעננות שיהיו בחתונה שלה ניתן לציין ארוחת בוקר גלילית בשבת בבוקר, חופה של אחר הצהריים, בד קנבאס ענק עליו האורחים יביעו את עצמם בציורים ו"פרחים בסגנון אלמודובר" שאותם היא מתכוונת לפזר.

רובנו נבלה את הקיץ כמוזמנים, ובמקום להפריח פרחים, נפזר לאוויר האביבי צ'קים למכביר. אבל אם בכל זאת מתחשק להפוך למטבע הלשוני "נסיכה (נסיך) ליום אחד" אך בתקציב מהודק בהרבה – אפשר לבוא לעשות קצת פרנץ'. "בובה שלי, בואי" אומרת יוליה לאחת הלקוחות ומושיבה אותה אל מול ידיה האמהיות אך הנחושות של אחת העובדות, שהחל מעכשיו תהיה אמונה על ציפורני ידיה ורגליה. גם אם לא כלה, תמיד כיף לברוח מהמציאות עם רגליים באמבט חם באחר צהריים תל אביבי.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1166488.html